נכתב והוגש בינואר 2015 כעבודה לקראת דאן 2 באייקידו.
באחת מסדנאות הקיץ, התארחה בדוֹג'וֹ שלנו אשתו של שִׁימָמוֹטוֹ סֶנְסֶיי - מָאמָא סָאן, ואמרה משפט שחקוק בזכרוני:
"כשאוכלים לאט ובשקט, אפילו גרגר אורז, שמים לב לטעמים הקטנים והמיוחדים שבאוכל"
משפט זה מתמצת ברובו את מהות הדינמיקה והדיבורים אשר סובבים את הדוג'ו. כולנו מגיעים אל הדוג'ו בהתלהבות להתאמן, לרוב אחרי יום עבודה ופעילות מרובה. אך כאשר אנחנו נכנסים אל הדוג'ו, צריך להתנהג לפי האטיקט המקובל; יש להתחיל להתרכז באימון ובכל מה שסובב אותו. השקט מתחילת האימון והרוגע של האימון הם הדברים ששבו את ליבי כאשר החלטתי להצטרף אל הדוגו ובאתי קודם כל כדי לצפות בשיעור אייקידו אחד.
כמובן שיש את שיחות החולין בחדר ההלבשה, אך כל זה אמור להסתיים עד שמתחיל האימון. השיחה בין החברים צריכה להשאר ברוח חיובית ורצוי מאוד להישמר מלהיגרר לדיבורים שיכולים לגרור לוויכוח. לא נעים וגם לא רצוי לעלות לטאטאמי אחרי ויכוח בחדר ההלבשה. טון הדיבור בחדר ההלבשה צריך להיות רגוע ושקט כי יכול להיות שישנם כבר מתאמנים על הטאטאמי ואנחנו לא רוצים להפריע להם באימון ובריכוז שבו הם נמצאים. רצוי מאוד להימנע מדברי רכילות על מתאמנים אחרים. דברים אלה נגררים לטאטאמי והאימון הופך לתחרותי ולא סימפטי, הדברים יוצאים משליטה, וזו לא מטרת האימון באייקידו שלשמו התכנסנו.
שתיים-שלוש דקות לפני כל תחילת השיעור נהוג לשבת בשקט ולהרגיע את הגוף והנפש על ידי נשימת בטן בעיניים עצומות. טכניקה זו נקראת מוֹקוּסוֹ, והיא מרגיעה אותנו ואוספת אותנו אל השקט שלפני תחילת האימון. אנו רוצים להתרכז בהנחיות המורה, ולכן חייב לשרור שקט מוחלט בזמן האימון וקבלת הסברים. למורה יש את היכולת להעביר את התכנים והמסרים בעזרת הסבר מילולי וגם הסבר פיזי, לכן חשוב לעקוב אחרי דברים אלו ולהיות מרוכזים.
כל דיבור של מישהו מהמתאמנים או הערה כלשהיא יכולה להוציא מריכוז ולגרום לאיבוד רצף ההסבר ותנועות הטכניקה. כשמתאמנים בזוגות ועולה שאלה על ידי בן הזוג, ישנן כמה אפשרויות הסבר:
1. להאט מעט את קצב התירגול ולהדגיש את התנועות, ואז תת לו לנסות על ידי ביצוע הטכניקה שוב ושוב.
2. לתת הסבר במלל שקט ומועט ככל האפשר - כיצד לבצע את הטכניקה.
3. להראות להסביר ולספר ואף לתת דוגמאות מהעבר איך ביצעו את הטכניקה בעזרת כלי הנשק.
השאיפה שלנו היא להפחית ככל האפשר את הדיבור, מכיוון שהדיבור מוציא אותנו מהריכוז. הדרך הטובה ביותר עבורי ללמד וללמוד, היא בעזרת הסבר פיזי והדגמה, וכך אני מנסה להעביר את עקרונות האייקידו לתלמידים מתחילים. כשאנו מדברים בהסבר אנו מרוכזים במה שאנחנו אומרים ותשומת הלב שלנו אינה שלמה. כאשר מלמדים אייקידו, רצוי שבזמן ההסבר, נחזור על שמות הטכניקות ועל מושגים ושמות של תנועות בשפה היפנית. יש לזה תועלת רבה לתרגול במשך שנות האייקידו שלנו. השקט אמנם חשוב ונחוץ לנו באייקידו, אבל חשוב גם לדעת שישנם מקרים בהם יש הפר אותו: בזמן תירגול זוגי, חובה עלינו להעיר ולומר בכל מצב בו מרגישים כאב מוגזם או סכנה, או אם מבחינים בהפרה של כללי בטיחות.
אנחנו נאלצים לפעמים להפר את שקט הלימוד, כאשר מגיעים אל הדוג'ו מתאמנים שבאים מחו"ל או ששפת המקום זרה להם. גם להם חייבים לתת הסבר ולתרגם תוך כדי האימון. בדוג׳ו בכל מקרה נהוג לדבר ככל האפשר בשקט, ובוודאי שלא לצעוק. מקובל לומר מילת סליחה בכל מצב לא נעים אליו נקלענו במהלך האימון.
בתקשורת לא מילולית, חיוך הוא דבר רצוי במהלך האימון כי הוא נותן הרגשה של נינוחות, מדי פעם אפשר לומר מילה טובה או חיזוק על דבר חיובי שבן הזוג שלנו עושה.
לסיכום, הדיבור באייקידו הוא למטרת לימוד והסבר, כך אנחנו מפיקים את המרב מהאייקידו שלנו. עם השנים אנחנו שמים לב שהדיבור במהלך האימון מפריע לשטף שלו.
מאת ניני בן שושן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה