יום ראשון, 26 בדצמבר 2021

הד הרים

התוקף הוא אורח


מייסד האייקידו נהג לכתוב שירים קצרים אודות האייקידו והדרך הרוחנית שאנו עושים במהלך שנות הלימוד. אחד השירים שכתב, מדבר על הד-הרים. אותו הד שנשמע זמן מה לאחר שצועקים משהו בין ההרים, בוואדי או בנקיקים. ביפן יש אמונה עממית, לפיה חי בהרים יצור מסתורי שנקרא ״הד הרים״ - או ביפנית: יָאמָאבִּיקוֹ. החיה הנפלאה הזו, מסתתרת הייטב בין הסלעים, ועונה בדיוק בקול ובשפה של מי שהשמיע/ה את קולו/ה בהרים. לפי האמונה, היא מהדהדת גם את הרוח הקדושה של העצים.



כך הוא נראה בציור מלפני כשלוש מאות שנה:



חמוד. נכון?


מהו אותו הד-הרים שמייסד האייקידו הזכיר?

הגישה שלנו משפיעה על הסובב. 
תגובת הזולת מושפעת מאוד מהאופן בו אנו מברכים לשלום, עומדים בקָמָאֶה (עמידת מוצא), מדברים, מקשיבים, מברכים לשלום.

המורה שלנו – שיממוטו סנסיי מזכיר לנו לעיתים קרובות שעלינו לקדם את פני התוקף באייקידו, כפי שמקבלים אורח. ובאמת, טכניקות האייקידו שלו נראות כאילו הוא מקדם את פני אורח אהוב, רוחץ בעדינות את שביל הכניסה אל הבית, מזמינו באדיבות להכנס, ובסיום, מלווה אותו עד לשער, ומביט בו עד שהוא מתרחק. לאחר שהאורח כבר אינו נראה לעין, הוא קד קידה לכיוון אליו הלך, בתפילה לשלומו בדרך.


הנה השיר הקצר:
天地に気結びなして中に立ち心構えは山彦の道


בְּיוֹצְרִי אִחוּד

בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ

אֲנִי נִצָּב בַּמֶּרְכָּז



הַקָּמָאֶה שֶׁנּוֹצֶרֶת

בְּתוֹךְ הַלֵּב

הִיא אָמָּנוּת הֵד הֶהָרִים



תרגום השיר לעברית: זאב ארליך © 2021 

יום שלישי, 21 בדצמבר 2021

להניח לדעה, לגלות דעה

דעה היא דבר חשוב ולמעשה קריטי. היא מאפשרת לנו עצמאות מחשבתית והיצירתיות באייקידו, ובכל תחומי האמנות, הלימוד, וגם בחיי היום־יום. אך האם הדעה שלנו היא אכן הדעה שלנו?

כתרגיל או כהרגל קבוע,טוב לעיתים להניח לדעה, ובכך לאפשר לעצמנו להכיל את הזולת באופן יותר קשוב ולא שיפוטי.


פול ארדן היה אחד האנשים החכמים שהכרתי (לא אישית). הספרים שלו מהווים עבורי מקור קבוע ללימוד ולהשראה. ארדן התאפיין בתכונה שאפשר למצוא אצל גדולות וגדולי האמנות וההגות: רוח חופשית ששואפת להשתחרר מכבלי המוסכמות. גישה זו, איפשרה לו יצירתיות מקורית וחכמה.

כאשר אני מצליח להשתחרר מההרגלים שלי, העצות המקוריות שלו מעניקות לי השראה רבה ומאפשרות לי למצוא גילויים חדשים בחיים ובאמנות בה אני עוסק.


כך כותב ארדן באחד הפרקים בספרו הנהדר ״Whatever You Think – Think The Opposite״:






״רוב האנשים הם אנשים אחרים.

המחשבות שלהם הן דעות של אנשים אחרים.

החיים שלהם הם חיקוי.

התשוקות שלהם הן ציטוט.
״ אוסקר ויילד

מהי הדעה שלך?

פול ארדן משחק כאן ב״הפוך על הפוך״ – הוא מדבר על כך שהדעות של אנשים הן דעות של אחרים, בעודו מצטט בכלל את דבריו של אוסקר ויילד. 





ובעמוד הבא הוא מוסיף וכותב: 


״אין נקודת מבט נכונה.

יש נקודת מבט מקובלת.

יש נקודת מבט אישית.

יש נקודת מבט גדולה, שרוב האנשים חולקים ביניהם.

יש נקודת מבט קטנה, שרק מעטים חולקים ביניהם.

אבל אין נקודת מבט נכונה.

אתה תמיד צודק.

אתה תמיד טועה.

זה תלוי רק בקוטב ממנו אתה מתבונן.

התקדמויות בכל תחום, מבוססות על אנשים בעלי דעה קטנה או דעה אישית.


(הכיתוב בפרק זה מודפס בכיוון לא שגרתי).

 



כדאי מפעם לפעם להשקיט את התודעה ואת המחשבות, ולהניח לשקט הזה להנחות אותנו ולמוסס לזמן מה את הדעות וההרגלים. שחרור מהם, ולו גם שחרור חלקי או רגעי, יאפשר לגלות דעה ותובנה אישית חדשה.

יום שבת, 28 בנובמבר 2020

מסעו של טוֹקוּסָאן

סיפור זן בן למעלה מאלף שנה שאני אוהב במיוחד:

עוד בטרם נעשה לאחד הגדולים בזֶן בודהיזם, ולפני שזכה להארה רוחנית, עשה את דרכו נזיר הזן טוֹקוּסָאן בהרים במסע ארוך לאחד המנזרים. הוא היה רעב, צמא ועייף, ועיניו אורו כשמצא בית תה קטן בו הוא ביקש תה ומאכל צנוע לסעוד את נפשו.

בעלת בית התה, שהבינה שהוא בקיא בפסוקי סוּטְרָת היהלום אמרה לו: יש לי שאלה. אם תשיב לי עליה, אכבדך בחינם. אם לא, עליך להמשיך בדרכך כשאתה רעב.

טוֹקוּסָאן הסכים מייד לאתגר, ובעלת בית התה שאלה:

בפסוקי סוּטְרָת היהלום כתוב: ״אין ממש בנפש העבר, אין ממש בנפש ההווה, ואין ממש בנפש העתיד.״ אם כן, איזה נפש אתה מבקש לסעוד?

לטוֹקוּסָאן לא היתה תשובה, והוא נאלץ להמשיך במסעו כשהוא צמא ורעב.



for image source: click here


יום שבת, 21 בנובמבר 2020

היכרות עם אמנות האָייקִידוֹ


אָייקִידוֹ לנשים ולגברים בכל גיל

שיעורי היכרות


האייקידו מתואר בדרכים רבות: אמנות השלום, מדיטציה בתנועה, הגנה הדדית ועוד ועוד. ההגדרה האמיתית עם זאת, היא אישית ובהתאם לחוויה ולהגשמה האישית של כל אחת ואחד.

אמנות האייקידו היא אמנות אי-לחימה. הלימוד נועד לרכישת תנועתיות הרמונית והתמודדות שוחרת שלום עם עימותים וקשיים. התירגול נעשה בשיתוף פעולה ובעזרה הדדית. באייקידו אין ״קרבות ותחרויות״. שכן היא אמנות לחימה שונה מאוד מאמנויות הלחימה בהן ״הולכים מכות״... 
הלימוד מפגיש אותנו עם פילוסופיה מעשית שנלמדת דרך תירגול גופני.

אם זה מסקרן ומעניין אותך, אפשר בשמחה לתאם לשיעורי היכרות ללא תשלום, ולעשות את צעדיך הראשונים באמנות האייקידו.

בתקופת הלימוד הראשונה מומלץ להגיע פעמיים בשבוע - אפשר לבחור באופן גמיש וחופשי את ימי השבוע המתאימים לך ביותר:
ימים ראשון עד חמישי בשעה 20:30 עד 21:45.
ימי שישי בשעה 16:30 עד 17:45.

שניים-שלושה השיעורים הראשונים הם ללא תשלום. גם לאחר מכן, אין התחייבות מראש אלא כל חודש בפני עצמו.

לפרטים נוספים ולכל שאלה שהיא, אפשר לכתוב בכל שעות היממה בווצאפ או באימייל.


או להתקשר (בשעות רגילות 😊): 0523-302386

השיעורים מתקיימים באולם הספורט של בית ספר ויצמן (רחוב מרשוב 3 רחובות). חנייה חופשית ברחוב ובמגרש החנייה של צוות בית הספר.

בברכה,

זאב ארליך


קצת על עצמי:
נולדתי ברחובות (1968). התחלתי את דרכי באמנויות הלחימה בגיל 16. מספר שנים לאחר השירות הצבאי, נסעתי ליפן להגשים חלום שליווה אותי מתחילת הדרך - להתנסות ולאמץ את דרכי ההוראה של המורים היפניים, ובד בבד, ללמוד אייקידו, תרבות, שפה, ואת אמנויות יפן. לאחר כשבע שנות לימוד וחיים מאושרים בקיוטו שביפן, חזרתי עם רעייתי מִיהוֹ (אמנית ומורה ליפנית) לישראל, כדי להקים כאן בית, משפחה ודוֹג'וֹ (מקום לימוד). בהנחיית מוריי, פתחתי ברחובות בית ספר לאייקידו, אשר בו מתאמנים כיום כבר למעלה מעשרים שנה נשים וגברים בכל גיל. מאז חזרתי לישראל, אני ממשיך לנסוע ללמוד אצל מורי ביפן מדי שנה למשך חודש. לעיתים תלמידים מצטרפים לנסיעות אימונים אלו, ולסדנאות אייקידו של המורה באירופה. לצד הדרכה, אני מעביר את זמני בלימוד, קריאה וכתיבה אודות תרבות יפן והאייקידו. ה"אני מאמין" שלי, הוא שתפקידו של מורה, הוא לעודד אותך למצוא את חלומך ויעודך, ולסייע בידך ליצור את הכלים שיאפשרו לך הגשמה עצמית.

יום שלישי, 17 בנובמבר 2020

להגביה את התלמידים

בשבוע שעבר בימים בהם הייתי עם המשפחה בין שוניות האלמוגים של אילת, לימדו במקומי מתאמנים וותיקים מאוד שלומדים בדוֹג׳וֹ שלנו כבר למעלה מעשרים שנה. כששמעתי מהתלמידים, שהשיעורים היו מעולים, שאלתי - נכון שהם מלמדים בצורה שונה? האוירה אחרת, התנועות שונות, הגישה שונה. זהו אחד הדברים החשובים לי ביותר בדוג׳ו - שתתגשם אצל המתאמנות והמתאמנים התפתחות אישית והגשמה עצמית ייחודית. אילו היו מספרים לי שהשיעורים היו נהדרים כי זה היה בדיוק כמו להשתתף בשיעור שלי, הייתי מתאכזב.
לשמחתי, כולם מתפתחים הן כמתאמנים והן כמורים בדרך עצמאית שמשקפת את הלך הרוח האישי של כל אחת ואחד.

לפני שנים רבות, הגיע אדם מבוגר לצפות בשיעור בו לימדתי. הוא היה בעל נסיון באמנויות לחימה אחרות, ושקל להצטרף לאייקידו. בסיום השיעור הוא ניגש אלי ואמר לי: ״היה לי מעניין מאוד לצפות, אבל יש כאן בעיה. אתה מראה משהו, ואז החגורות השחורות עושים דברים אחרים לגמרי. הלב שלי זרח משמחה באותו רגע. זו היתה מחמאה נפלאה. אגב, הוא לא הצטרף.

חברה טובה לאייקידו אמרה לי פעם: ״המורה שלי דורש מאיתנו להיות בדיוק כמוהו. אבל אין בזה שום הגיון. אני לא רוצה להיות העתק מוקטן של המורה שלי. אני רוצה להיות big me.״
לזה בדיוק אני מייחל. באמנות, ובאמת כמעט בכל אמנות שהיא, בשלב מסויים מגיע שלב ההתפתחות האישית והייחודית.

כשמייסד האייקידו לימד פעם טכניקה מסויימת, אחד התלמידים שאל אותו: ״כתשובה לאותה שאלה, לתלמיד אחד הסברת דבר אחד, ולי אתה מסביר דבר אחרי לגמרי.״ מייסד האייקידו הביט בו ואמר: ״זה מובן מאליו. אתה בנאדם אחר. כל אחד הוא שונה ונמצא בשלב לימוד אחר. לכן הטכניקה שונה, ולכן גם ההסבר שונה.

המורה הראשון שלי  - קוֹיָאמָה סֶנְסֶיי ישב לידי פעם ברכבת התחתית של קיוטו ופתאום צייר באויר מסגרת גדולה ואמר לי - ״עליך לבנות מסגרת לימוד ייחודית לכל תלמיד ותלמיד.״ לאחר מכן, הוא הרים את המסגרת הדמיונית והגביה אותה עד שהיתה גבוהה ממנו ואמר לי - ״ועליך לשאוף לכך שתלמידך יתעלו מעליך״.  זה היה אחד השיעורים החשובים ביותר שקיבלתי ממנו ואני אזכור אותו כל חיי. 


מייסד האייקידו מלמד 1965



יום שני, 16 בנובמבר 2020

שבו ואל תעשו

שִׁימָמוֹטוֹ סֶנְסֶיי בישיבת סֶייזָה

במסורת הבודהיסטית, גם לאי־עשייה יש ערך רב. אימרת זֶן ידועה ועתיקה אומרת זאת כה יפה:

שְׁבוּ בְּשֶׁקֶט
בְּלִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר

הָאָבִיב יַגִּיעַ
הָעֲשָׂבִים יִצְמְחוּ מֵאֲלֵיהֶם

兀然無事坐 春来草自生
תרגום לעברית - זאב ארליך ®2020

לפני מספר שנים, השתתפתי ביפן בשיעור אייקידו לילדים בהדרכת הבן של המורה שלנו. טָאמָאיוּקִי סֶנְסֶיי הוא פחות או יותר בן גילי, והוא מורה נפלא בפני עצמו. האייקידו שלו תמיד ממלא את הלב שלי בתחושת השתאות עמוקה. במהלך השיעור, היו כמה ילדים שפיזזו וזזו בזמן שישבו לקבל הסבר.

טָאמָאיוּקִי סֶנְסֶיי הדגים להם ישיבה יפהפיה בסֶייזָה, והסביר להם כל כך יפה:
כשאתם יושבים, אל תנסו להתבלט בתנועה או בדיבורים. נסו ששקט הישיבה שלכם יהדהד בכל הדוֹג׳וֹ.
בבת אחת האוירה השתנתה, ובאולם האימונים השתררה תחושה מלאת עֹצמה רגועה. הישיבה השקטה יוצרת רוגע עצמתי שמשקף ומגשים את רוח האייקידו.

לכן כל כך חשוב לשבת בעת קבלת הסבר. מתאמנים חדשים לעיתים חושבים שמיותר לשבת כשצופים בהדגמה או הסבר, ונשארים לעמוד. כדאי לזכור שהמאמץ מתגמל. עם ההסתגלות והפיכת הישיבה בסֶייזָה להרגל, יתגלו לך עוד ועוד מסגולותיה היחודיות.


למילה ״סֶייזָה״ שני פירושים מילוליים; האחד - הנפוץ, הוא ״ישיבה רשמית/נכונה״.

קיימת אפשרות פחות ידועה לכתוב את מילה סייזה. אותה אני אוהב במיוחד ומזדהה עימה: ישיבה שקטה.

צורת הכתיבה הנפוצה: 正座

正 - סיי - נכון/רשמי

座 - זה - ישיבה

צורת הכתיבה הפחות נפוצה: 静坐

静 - סיי - שקט

座 - זה - ישיבה




יום ראשון, 15 בנובמבר 2020

חמישה סוגי שקט

בשנת 2007, ביקרתי ברובע Little Tokyo שבעיר הגדולה לוס אנג׳לס, כדי להשתתף בסמינר בדוֹג׳וֹ של פוּרוּיָה סֶנְסֶיי עליו השלום. בזמן שהתאמנו, הבחנתי שתלויה במקום גבוה קליגרפיה של הביטוי: שׁוּסֶיי 習静 - דממת אימון.



לתרבות היפנית חיבה רבה לשקט. בחיי היום־יום, הדבר בולט במיוחד בעת נסיעה בקרונות צפופי הנוסעים של הרכבת התחתית בטוקיו ובערים גדולות אחרות. דממה מרשימה. השקט בא גם לידי ביטוי ביצירות אמנות, תכנון גינות, עיצוב פנים, אסתטיקה קולינרית, בישול, נגינה, ועוד.

גם באייקידו, השאיפה היא לתרגל בשקט. במהלך שיעור טוב במיוחד, שומעים כמעט אך ורק את איוושת תנועות הגוף של המתאמנות והמתאמנים. תפקיד השקט באימון, הוא להפחית את הנטיה ללמידה שכלתנית, ולאפשר הבנה אינטואיטיבית ואת פיתוח תבונת הגוף.

חשוב לי מאוד, שכללי הדוג׳ו ימולאו בכיף ומהבנת התועלת שבהם. הבנת ערך ומעלות השקט, יכולה להשפיע על ההתקדמות שלנו באופן מהותי.

חמישה סוגי שקט:
הכי פחות רצוי: כאשר זוג מתאמנים עומד ומדבר באמצע השיעור.

קצת פחות רצוי: דיבורים תוך כדי תנועה ותירגול.

כדאי להימנע: דיבורים מועטים ותיקונים הדדיים.

מומלץ מאוד: להתאמן בלי לדבר כלל. לאפשר לשקט להגשים את מעלותיו.

כדאי להימנע: שתקנות מוגזמת - רצוי להפעיל שיקול דעת בריא ולומר בקצרה משהו אם ממש מרגישים שחייבים לעשות זאת. במקרה כזה, חשוב לעשות זאת בקול שקט ככל האפשר.


習静
שׁוּסֶיי
מילים מלמדות אותנו הרבה, אבל לעיתים, דווקא השקט הוא המורה הטוב ביותר


כחמש דקות לפני ששיעור האייקידו מתחיל, כדאי התיישב, להרגיע את הגוף ואת הנפש ולקבל את השיעור בדממה. אל תוך השקט המיוחד הזה, יימזגו תכני ותובנות השיעור.


בהצלחה 🦉


לסיום - שיר אנגלי ידוע וישן מאת מחבר/ת אלמוני/ת:


There was an owl who lived in an oak
The more he heard, the less he spoke
The less he spoke, the more he heard
Why can't we all be like that bird