מסעו של טוֹקוּסָאן

סיפור זן בן למעלה מאלף שנה שאני אוהב במיוחד:

עוד בטרם נעשה לאחד הגדולים בזֶן בודהיזם, ולפני שזכה להארה רוחנית, עשה את דרכו נזיר הזן טוֹקוּסָאן בהרים במסע ארוך לאחד המנזרים. הוא היה רעב, צמא ועייף, ועיניו אורו כשמצא בית תה קטן בו הוא ביקש תה ומאכל צנוע לסעוד את נפשו.

בעלת בית התה, שהבינה שהוא בקיא בפסוקי סוּטְרָת היהלום אמרה לו: יש לי שאלה. אם תשיב לי עליה, אכבדך בחינם. אם לא, עליך להמשיך בדרכך כשאתה רעב.

טוֹקוּסָאן הסכים מייד לאתגר, ובעלת בית התה שאלה:

בפסוקי סוּטְרָת היהלום כתוב: ״אין ממש בנפש העבר, אין ממש בנפש ההווה, ואין ממש בנפש העתיד.״ אם כן, איזה נפש אתה מבקש לסעוד?

לטוֹקוּסָאן לא היתה תשובה, והוא נאלץ להמשיך במסעו כשהוא צמא ורעב.

for image source: click here