הד הרים

התוקף הוא אורח

מייסד האייקידו נהג לכתוב שירים קצרים אודות האייקידו והדרך הרוחנית שאנו עושים במהלך שנות הלימוד. אחד השירים שכתב, מדבר על הד-הרים. אותו הד שנשמע זמן מה לאחר שצועקים משהו בין ההרים, בוואדי או בנקיקים. ביפן יש אמונה עממית, לפיה חי בהרים יצור מסתורי שנקרא ״הד הרים״ - או ביפנית: יָאמָאבִּיקוֹ. החיה הנפלאה הזו, מסתתרת הייטב בין הסלעים, ועונה בדיוק בקול ובשפה של מי שהשמיע/ה את קולו/ה בהרים. לפי האמונה, היא מהדהדת גם את הרוח הקדושה של העצים.



כך הוא נראה בציור מלפני כשלוש מאות שנה:



חמוד. נכון?


מהו אותו הד-הרים שמייסד האייקידו הזכיר?

הגישה שלנו משפיעה על הסובב. תגובת הזולת מושפעת מאוד מהאופן בו אנו מברכים לשלום, עומדים בקָמָאֶה (עמידת מוצא), מדברים, מקשיבים, מברכים לשלום.

המורה שלנו – שיממוטו סנסיי מזכיר לנו לעיתים קרובות שעלינו לקדם את פני התוקף באייקידו, כפי שמקבלים אורח. ובאמת, טכניקות האייקידו שלו נראות כאילו הוא מקדם את פני אורח אהוב, רוחץ בעדינות את שביל הכניסה אל הבית, מזמינו באדיבות להכנס, ובסיום, מלווה אותו עד לשער, ומביט בו עד שהוא מתרחק. לאחר שהאורח כבר אינו נראה לעין, הוא קד קידה לכיוון אליו הלך, בתפילה לשלומו בדרך.


הנה השיר הקצר:
天地に気結びなして中に立ち心構えは山彦の道

בְּיוֹצְרִי אִחוּד

בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ

אֲנִי נִצָּב בַּמֶּרְכָּז



הַקָּמָאֶה שֶׁנּוֹצֶרֶת

בְּתוֹךְ הַלֵּב

הִיא אָמָּנוּת הֵד הֶהָרִים

תרגום השיר לעברית: זאב ארליך © 2021