מתכון לשיעור מוצלח

להלן מחשבותי היומרניות אודות שיעור מוצלח:

שיעור מוצלח הוא ארוחת גורמה, פרי יצירתו של שף.
שיעור מוצלח הוא יצירה אמיתית.
הוראה היא אמנות. וככל אמנות, אין לה גבולות.

אל תהיה מרוצה מעצמך

טיגריס כלוא

כשאמן מתחיל להיות מרוצה מעצמו, הוא מאט את ההתפתחות שלו.
כשאמן מפסיק להקשיב לביקורת ולמשוב הוא נלכד במלכודת האגו.
האגו הוא סורגים שמגבילים את החופש שלנו.
חשוב שנשמור על האגו בממדים נכונים, הרי לא ניתן לבטלו.
אגו בממדים נכונים הוא מסגרת לאישיות שלנו. הוא מאפשר לנו אישיות ברורה ואמינה. אגו קטן מדי הוא כאישיות נידפת ברוח. אגו גדול מדי הוא כלוב שכולא את אדונו.

מי שומר על האגו שלנו בממדים נכונים? לרוב זה המורה שלנו.

המלך של ערימת החול

אוֹיָאמָה נוֹ טָאִישוֹ   お山の大将

ביפנית קיים מושג: "אוֹיָאמָה נוֹ טָאִישוֹ" (אויאמה = הר, נו=של, טאישו=שליט).
כשתלמיד חושב שהוא אינו זקוק למורה, כשהוא חושב שהוא כבר מאסטר, הוא הופך למלך שמולך על הר. הממלכה שלו היא בסך הכל הר.
זהו מלך שהממלכה שלו נראית לו גדולה וחשובה, אבל הוא בעצם כמו ילד שהשתלט על ערימת חול קטנה וחושב שהוא מלך העולם. מכירים את הבריון של השכונה שמסלק את כל הילדים מערימת חול וכובש אותה?
כשהמציאות תתגלה לו, זה לרוב יהיה מאוחר מדי, וכל אלו שהוא נישל מהגבעה כבר לא יהיו מעוניינים עוד להיות עימו. ועכשיו הוא מלך, אמנם רק על הר, אך איזה מלך ירצה שימלכו עליו?
כשאנחנו סוגרים את עצמנו ומתבדלים אנו הופכים למלך שעל הגבעה. כשקיימת התעניינות ושיתוף, נוצרת הפריה הדדית והתפתחות מהירה ויעילה.
כאשר מורה אומר דברים שלילייים אודות מורים או שיטות אחרות, הוא מגביל את התלמידים שלו. הוא הופך לאויאמה נו טאישו.

כולנו משפחה אחת גדולה. כבוד הדדי יביא לאיחוד משפחתי.

מורה שמבין שלכל אחד דרך ייחודית ושאל לו לזלזל בשיטות ובמורים אחרים, ישמש דוגמא לתלמידיו ויאפשר להם להרגיש שהם חלק ממשפחה עצומה ונהדרת. כך מגבעה קטנה, העולם שלנו הופך להיות רחב עד מעבר לאופק, מענין ורב תחומי. הכי חשוב הוא שתלמיד ימצא את דרכו ואת יעודו. אל לנו להסתיר ממנו את העולם, ואל לנו להטיל ביקורת וזלזול בדרכים אחרות. שהרי ייתכן שיעודו בסופו של דבר הוא בדרכים אחרות. אם ליבו של תלמיד מבקש להמשיך בדרך אחרת, עלינו לכבדו ולאחל לו מסע מוצלח ולחבקו חיבוק פרידה אוהב.

היזהרו משליטה

של מי הדעה שלה?
נפש התלמיד לא שייכת למורה

חכמים אמרו שאם מישהו יקר לך, אל תנסה לכבול אותו. 
כיצד מורים כובלים את תלמידיהם? הם דורשים תשלום מראש לכמה חודשים, הם אוסרים עליהם ללמוד אצל מורים אחרים, וגרוע מכל, הם שולטים ברוח שלהם, או מה שנקרה mind control.
כיצד מתבצעת שליטה זו? בדרכים מגוונות: הצהרות על סודות שלכאורה רק מעטים ילמדו, לחץ חברתי, רגשי אשם, הפחדה ממתן ביקורת, שיטות הפרד ומשול, ועוד.

אל תחליפו מורים כמו גרביים

אם ברצונך להיות מורה טוב, ראשית חשוב שיהיה לך מורה טוב. תמיד! כשלא יהיה לך מורה, האגו יגדיל את סורגיו, התלמידים יעזבו, ואלו שישארו איתך יהיו חלשי אופי ומועטי יכולת.
אם ברצונך להיות מורה טוב, עליך להשקיע זמן רב מעבר לאימונים ולשיעורים. עליך לחשוב כל הזמן כיצד ללמד נושאים מסויימים בדרך יעילה ומעניינת. בדרך שתטפח הבנה מעמיקה ולא צייתנות עיוורת.
אם ברצונך להיות מורה טוב, עליך להכיר בטעויות שלך.

פח האשפה של האמן

אחד המשפטים שצריכים לעמוד לנגד עיניך הוא מה שאמרה המשוררת הדגולה זוכת פרס נובל לספרות, גב' ויסלבה שימבורסקה עליה השלום:
"חברו הטוב ביותר של המשורר הוא פח האשפה".
משורר יודע איזה שיר להשליך לפח ואיזה שיר לשמור.
כך גם קדר, צייר, צלם, וכל אמן. כשמורה סבור שכל שיעור שלו וכל אירוע שהוא מארגן הוא מוצלח והוא מפסיק להקשיב לביקורת ולמשוב, הוא מאבד את הקשר עם המציאות, והמציאות לא חוסכת שבטה.

תגיד "טעיתי!"

מורה טוב מודה בטעויות.

מורה טוב יודע לומר באמצע שיעור "ההדגמה הזו שלי לא היתה מוצלחה", "ההסבר שלי לא מספיק", "אין לי תשובה לשאלתך". 
מורה שמנסה להציג עצמו כמושלם, הוא מורה שיגלה ששלמות זו היא דבר פריך ושביר, וקשה לתיקון.

לאסוף את השברים

כל אמן עלול להתרסק. לעיתים, מורה צריך לאסוף את עצמו מהקרשים ולבנות את עצמו מחדש. ראיתי את זה קורה. ראיתי גם מורים שהצליחו בכך.
אף פעם לא מאוחר לתקן את דרכנו.

תכנון, ביצוע, הפקת לקחים

שיעור טוב, תקופת אימונים טובה, סדנאות, מחנות אימונים, אירועים מוצלחים, כל אלו הם תוצר של:
תכנון מפורט שמשתף את כל האנשים שמעורבים בביצוע.
ביצוע על סמך התכנית ויכולת להמודד עם שינויים והפתעות.
הפקת לקחים וקבלת משוב, והכי חשוב, חזרה אל המשוב בעת התכנון הבא.


סיכום
לסיכום, חשוב שנדאג כל הזמן למקור ידע קבוע וטוב ככל האפשר. חשוב שנקבל משוב וביקורת ממנו ומהתלמידים שלנו כמה שיותר. חשוב שנקדיש זמן מחשבה לפני ואחרי כל שיעור לתכנון ולהפקת לקחים.

בהצלחה,
זאב.