בּוּדוֹ:
בודו, הוא שם כולל לאמנויות הלחימה המודרניות של יפן. במקור, המושג בודו התייחס לערכים, להתנהלות ולהתנהגות של בני מעמד הסמוראים ששלטו ביפן. האימון באמנויות הלחימה לצד הפנמת ערכי הבודו, איפשרו לסמוראים להתפתח כאנשים מכובדים, מיומנים ומלומדים, ולהגיע לרמה גבוהה של חוסן גופני ונפשי.
אדם העוסק ומתעמק בבּוּדוֹ נקרא בּוּדוֹקָא. בודוקא הוא מי שהפנים ומיישם באימונים ובחיי היומיום את כללי התנהגות ואת הערכים המאפיינים את הבודו. כללי האטיקט, נימוס, כבוד, נקיון, אדיבות והשכלה רחבה הם בעלי החשיבות הרבה ביותר, כל זאת כמובן במקביל לתירגול הגופני והנפשי ובזכותם. ערך חשוב נוסף שהתווסף לבודו המודרני, הוא תרומת האימון שלנו לשיפור החברה בה אנו חיים.
זאב היקר,
השבמחקאיני מספיק בקיאה בדקויות של המושגים השונים בהם משתמשים לתיאור אמנויות הלחימה היפניות, על כן אשאל אותך: כאשר אומרים "אמנויות הלחימה היפניות" האם אין הדבר כולל את מכלול הבוג'וצו? הבוג'וצו שונה במטרותיו מהבודו. האין זה רצוי שתלמיד ילמד את ההבדל ביניהם כבר בתחילת דרכו? הרעיון שאני מעלה הוא שקל להבין את ההתפתחות/שינוי מבוג'וצו לבודו לאור ההיסטוריה. אותו הדין לגבי ההבדל בין בודו קלאסי לבודו מודרני. שהרי, אם אני לא טועה (אנא תקן אותי), הנושא של תרומה לחברה שייך לבודו המודרני.
תודה ויישר כוחך על הכתיבה ועל המאמץ שאתה משקיע בהבאת חומר חשוב זה לתלמידים.
שלום מרגלית,
השבמחקתודה על התגובה החשובה והמסייעת.
משמעות המושג בודו השתנתה במרוצת השנים.
המושג היה קיים בתקופת טוקוגאווה (לפני למעלה מ400 שנה) והוא לא התיחס למיומנויות לחימה וכיו"ב אלא להתנהגות ולערכים של הסמוראים. כיום, כפי שאת כמובן יודעת, המושג בודו משמש להבחנה בין שיטות לחימה עתיקות (בוג'וצו) לבין אמנויות הלחימה המודרניות (בודו).
לאחר שקראתי את שכתבת, ערכתי מחדש את הפסקה הראשונה ואשמח אם כשיהיה לך זמן, שתעייני בה ותגידי לי האם עדיין יש צורך בדגש כלשהו.
בברכה ובתודה רבה רבה,
זאב.