שוֹמֶן אוּצִ'י נִיקְיוֹ 正面打ち二教

יסודות האייקידו:

טכניקת ריתוק שניה: נִיקְיוֹ 二教

שוֹמֶן אוּצִ'י נִיקְיוֹ אוֹמוֹטֶה 正面打ち二教表

תרגום מילולי: 

שוֹמֶן אוּצִ'י 正面打ち התקפה חזיתית
נִיקְיוֹ 二教 נושא שני (טכניקה מס' 2)

אוֹמוֹטֶה 表 קדמי

שוֹמֶן אוּצִ'י נִיקְיוֹ אוּרָה 正面打ち二教裏

תרגום מילולי: 

שוֹמֶן אוּצִ'י 正面打ち התקפה חזיתית

נִיקְיוֹ 二教 נושא שני (טכניקה מס' 2)

אוּרָה 裏 אחורי

הטכניקות הבסיסיות ביותר של האייקידו מחולקות לשני נושאים עיקריים: טכניקות ריתוק וטכניקות הטלה. חלק מטכניקות ההטלה מסתיימות אף הן בריתוק. נִיקְיוֹ 二教, כשמה כן היא (נושא שני), היא טכניקת הריתוק השניה של האייקידו, וניתן לבצעה כתגובה לכל התקפה שהיא. שמה המקורי של טכניקה זו, היה *קוֹטֶה מָווָאשִי kote mawashi   小手回し - סיבוב פרק כף היד. *"קוֹטֶה" הוא לא בדיוק פרק כף היד, אלא כל האיזור מגב כף היד עד חלקה התחתון של האמה בסמוך לפרק כף היד.

הגירסה הקדמית (אוֹמוֹטֶה) והגירסה האחורית (אוּרָה) שונות מהותית זו מזו מתחילת הביצוע עוד משלב הטָאִי סָבָּאקִי, ועד לסיום. רק הריתוק הסופי זהה בשתי הגרסאות. 

האחיזה בגב כף היד של האוּקֶה, צריכה להיעשות תוך הידוק כף היד של הטוֹרִי, אל גב כף היד של האוּקֶה בעזרת סגירה הדוקה של הזרת, הקמיצה והאגודל. על האצבע המורה להישאר רפויה מעט במקביל להתגברות על הנטיה של הכתפיים להפוך לנוקשות ומסורבלות ייתר על המידה. השליטה נעשית בעזרת שימוש במרכז הגוף. ניתן לראות זאת בבירור בתמונה הבאה:

בזמן הריתוק, על הברכיים להיות מונחות משני צידי כתף האוּקֶה. הישיבה היא על כריות כף הרגל, כאשר הגוף בזווית שתאפשר לראות את כל גוף האוקה מכף רגל ועד ראש. גב הטורי מוטה מעט לפנים אך ישר לחלוטין.