טֵבֵת - אייקידו, שקיעה וצמיחה

חודש טֵבֵת קיבל את שמו כמו חודשים עבריים רבים בתקופת גלות בבל מהשפה האכדית, מהמילה ״טֶבִּיטוּ״ שפירושה לטבוע או לשקוע במשהו. ככל הנראה לשקוע בבוץ של גשמי החורף שלרוב יורדים בשפע בחודש זה. טבת אם כן, הוא חודש של שקיעה בבוץ עמוק וטוב של אדמה פוריה וגשמי ברכה, ושקיעה בבוץ של אתגרי החיים שגם מהם נוכל עם תעצומות נפש, לצמוח ולהצמיח.

השבוע נקדיש את שיעורי האיקיידו שלנו לשקיעה מלאה אל עיקרון בודד שאותו נבחר מדי שיעור ושיעור. נתכנס לתירגול בדממה ובריכוז מלא תוך עזרה הדדית. ננסה להפוך את השקיעה בתירגול, לאתגר גופני ונפשי שנקרא ביפנית ״שׁוּגְיוֹ״ שמשמעותו תירגול בהקדשה מלאה תוך שיכחה עצמית ושיכחת העולם. 

בשקט התירגול ובשיכחת הכל, נוצר לעיתים חיבור אל לב ליבה של מהותנו ומהות האמנות. הִיסָאקוֹ סָאן - אשתו של שִׁימָמוֹטוֹ סֶנְסֶיי אמרה לי פעם את המשפט הנהדר הבא: אם אוכלים אורז בלי תוספות וללא תיבול, ולועסים בשקט בשקט ולאט, מגלים טעמים מופלאים.


ממעמקי הבוץ שבתחתית המים העכורים מִתַּמֵּר ופורח פרח הלוטוס.

״כְּאִלּוּ הַצָּרוֹת כְּבָר מִתְגַּבְּשׁוֹת לְיֹפִי 

כְּאִלּוּ מֵעָפָר פּוֹרַחַת שׁוֹשָׁנָה.״

הֲיִי שְׁקֵטָה / רחל שפירא

הֲיִי שְׁקֵטָה, עַכְשָׁו הַכֹּל בְּסֵדֶר
אֲפִלּוּ הַמַּחְנָק עוֹמֵד לְהִשְׁתַחְרֵר
זֶה לֹא הַגֵּיהִנּוֹם וּבֶטַח לֹא גַּן עֵדֶן
זֶה הָעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ וְאֵין עוֹלָם אַחֵר.

הֲיִי שְׁקֵטָה כְּאִלּוּ אֵין בָּךְ דֹּפִי
כְּאִלּוּ הָאֲוִיר נוֹתֵן לָךְ הֲגָנָה
כְּאִלּוּ הַצָּרוֹת כְּבָר מִתְגַּבְּשׁוֹת לְיֹפִי
כְּאִלּוּ מֵעָפָר פּוֹרַחַת שׁוֹשָׁנָה.

הֲיִי שְׁקֵטָה כְּמוֹ לֹא עָבַרְתְּ אַף פַּעַם
כְּמוֹ לֹא הָיִית צְרִימָה בַּנּוֹף הַמְּטֻפָּח
כְּמוֹ רָאִית כַּף יָד בְּתוֹךְ אֶגְרוֹף הַזַּעַם
כְּמוֹ אֲלֻמַּת הָאוֹר הִנֵּה מָצְאָה אוֹתָךְ.

הֲיִי שְׁקֵטָה כַּמָּה אֶפְשָׁר לִשְׁטֹחַ
אֶת הַפְּגִיעוֹת מִבְּלִי לַחְשֹׁשׁ מֵהַשְׁפָּלָה
כְּאִלּוּ הַפְּגִיעוּת עַצְמָהּ הִיא סוּג שֶׁל כֹּחַ
כְּאִלּוּ הַשּׁלְוָה הִיא חוֹף הַבֶּהָלָה.

https://youtu.be/7hcEPikUpHI