כאשר דברים לא מסתדרים לי בלב, אני נוטה לחזור אל עצמי, ולצאת להליכה ארוכה, או לשהיה לבדי במקום כלשהו, ולחשוב בשקט, להיות אני, עצמי והעולם. כמה מהדילמות הגדולות ביותר שהיו לי, נפתרו לאחר הליכה ארוכה. זכורה לי במיוחד הליכה של יותר משלוש שעות, תחת מטריה ברחובות קיוטו בלילה גשום אחד. הליכה שבסופה היתה לי נחישות לעשות מעשה, ולהחליט דבר אשר היה לי קשה ומפחיד לעשותו. לשמחתי, השנים שעברו מאז, לימדו אותי שההחלטה היתה נכונה. אני חושב שהשעות הללו לצלילי סוליות הנעלים שלי על המדרכה הרטובה במשך שעות ארוכות, איפשרו לי לחזור עמוק עמוק אל הלב, ואל הבנה כנה של מה שבתוכו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה