סיפור בודהה והכבשה
(מבוסס בחלקו על אמונות עממיות וסיפורים בודהיסטיים).
מאת זאב ארליך ©2015
ביפן חוגגים היום את יומה הראשון של שנת הכבשה לפי לוח שתים-עשרה השנים שכל אחת מהן מיוצגת על ידי בעל-חיים אחר.
הבודהיזם מלמד אותנו אודות מאה ושמונה תכונות, אשר כל אחת מהן לפי גודלה ועצמתה, יכולה להיות טובה או רעה. למשל, אכפתיות במידה נכונה עוזרת ותומכת, אך לא אם היא חלשה מדי או מוגזמת. כך גם נדיבות, כח רצון, ועוד ועוד - עד מאה ושמונה. מאה ושמונה חרוזי התפילה במחרוזת הבודהיסטית מזכירים לנו זאת, וכך גם מאה ושמונה צילצולי פעמוני המקדשים בליל ראש השנה.
קשה לנו להעלות בדעתנו מאה ושמונה תכונות, ועל אחת כמה וכמה קשה ללמוד ולהשתפר ולהגיע למידה הנכונה של כל אחת מהן.
בודהה אהב אדם וטבע, ורבים ממשיכי דרכו אינם אוכלים או הורגים בעלי חיים. הוא ביקש להיעזר בבעלי החיים כדי ללמד אותנו באופן מוחשי אודות מאה ושמונה התכונות. הוא זימן אליו את כל בעלי החיים, והבטיח שלאחר ראיון קצר הוא יבחר שתים-עשרה חיות שלכל אחת מהן תשע תכונות טובות. הוא אמר שמאה ושמונה בחישוב פשוט, שווה לתשע כפול שתים-עשרה, ואם במשך שנה שלמה נלמד מחיה אחת אודות תכונותיה, נוכל במשך מחזור בין שתים-עשרה שנה להקיף את כל מאה ושמונה התכונות, ולאחר מכן להתחיל מחזור חדש של אימון ושיפור.
כל החיות התרגשו וביקשו להגיע אל בודהה, אך הן הגיעו אל נהר רחב וגועש שמעברו השני הוא המתין בחיוכו השלו. השור הגדול נכנס ללא היסוס והיה משוכנע שיגיע ראשון, אך הוא לא שם לב לכך שעל גבו ישב עכבר. כאשר הגיע השור אל עברו השני של הנהר, רץ העכבר, טיפס על ראשו, וקפץ מקצה אפו של השור אל מרגלות בודהה. כך קיבל העכבר את הייצוג המכובד של השנה הראשונה, ואילו השור קיבל את השניה.
חיות נוספות הגיעו, ובינתיים הקוף הזריז שכבר מזמן הגיע אל הנהר בקפיצות בין צמרות העצים, פחד מהמים ומזרם הנהר וחיפש פתרון. הוא ניגש אל חורשה סמוכה ואסף ענפים גדולים אותם חיבר בעזרת שורשים שמצא, עד שהצליח לבנות רפסודה נוחה וגדולה. הוא ניסה לגרור את הרפסודה, וכמעט הגיע אל גדת הנהר, אך שיחים ועשבים גבוהים שצמחו שם הפריעו לו והוא ישב שם אובד עצות.
כבשה שהיתה שם במקרה ולא העסיקה את עצמה כלל בענייני בודהה, כבוד, ייצוג של תכונות טובות והתקבלות אל מחזור השנים הבודהיסטי, הביטה בקוף ואמרה ולו: ״אני יכולה לסייע לך״. היא ליחכה את העשבי הפרא עד שנוצר מעבר, והקוף הצליח לגרור את הרפסודה עד לנהר. הקוף שהתברך בלב מכיר תודה הציע לכיבשה לעלות איתו על הרפסודה ובעזרת ידיו ורגליו הוא חתר במים עד שהגיעו השניים אל הגדה השניה. הקוף לא מיהר לקפוץ אל האדמה כי ידע שהרפסודה והכיבשה ייסחפו בזרם הנהר, והוא סייע לה קודם כל לרדת ורק לאחר מכן הלך אחריה אל בודהה.
בודהה התרשם עמוקות מטוב ליבה של הכבשה, מהיכולת שלה לעזור ללא ציפיה לתמורה, ומהרצון שלה לסייע לאחרים להגשים את שאיפותיהם. הוא העניק לה ייצוג של שנה, ולקוף הוא העניק את השנה שאחריה.
כולי תקווה ששנת 2015 תהיה שנה של עזרה ללא ציפיה לתמורה, לעזרה לאחרים למצוא ולהגשים את חלומותיהם ואת שאיפותיהם, ולטוּב לב. בתחילת השנה האזרחית יפנים רבים ניגשים אל המקדש השכונתי, מודים על כל שהם קיבלו בשנה שחלפה, ומביעים את משאלות ושאיפות לשנה החדשה. אם נשאל חברים מה הם מקווים להגשים השנה, ייתכן שהם יגלו תקוות וחלומות חדשים, ואולי נוכל מדי פעם לבדוק כיצד מסתייע לנו לעזור להגשימם.
שנה אזרחית טובה,
זאב.
(מבוסס בחלקו על אמונות עממיות וסיפורים בודהיסטיים).
מאת זאב ארליך ©2015
ביפן חוגגים היום את יומה הראשון של שנת הכבשה לפי לוח שתים-עשרה השנים שכל אחת מהן מיוצגת על ידי בעל-חיים אחר.
הבודהיזם מלמד אותנו אודות מאה ושמונה תכונות, אשר כל אחת מהן לפי גודלה ועצמתה, יכולה להיות טובה או רעה. למשל, אכפתיות במידה נכונה עוזרת ותומכת, אך לא אם היא חלשה מדי או מוגזמת. כך גם נדיבות, כח רצון, ועוד ועוד - עד מאה ושמונה. מאה ושמונה חרוזי התפילה במחרוזת הבודהיסטית מזכירים לנו זאת, וכך גם מאה ושמונה צילצולי פעמוני המקדשים בליל ראש השנה.
קשה לנו להעלות בדעתנו מאה ושמונה תכונות, ועל אחת כמה וכמה קשה ללמוד ולהשתפר ולהגיע למידה הנכונה של כל אחת מהן.
בודהה אהב אדם וטבע, ורבים ממשיכי דרכו אינם אוכלים או הורגים בעלי חיים. הוא ביקש להיעזר בבעלי החיים כדי ללמד אותנו באופן מוחשי אודות מאה ושמונה התכונות. הוא זימן אליו את כל בעלי החיים, והבטיח שלאחר ראיון קצר הוא יבחר שתים-עשרה חיות שלכל אחת מהן תשע תכונות טובות. הוא אמר שמאה ושמונה בחישוב פשוט, שווה לתשע כפול שתים-עשרה, ואם במשך שנה שלמה נלמד מחיה אחת אודות תכונותיה, נוכל במשך מחזור בין שתים-עשרה שנה להקיף את כל מאה ושמונה התכונות, ולאחר מכן להתחיל מחזור חדש של אימון ושיפור.
כל החיות התרגשו וביקשו להגיע אל בודהה, אך הן הגיעו אל נהר רחב וגועש שמעברו השני הוא המתין בחיוכו השלו. השור הגדול נכנס ללא היסוס והיה משוכנע שיגיע ראשון, אך הוא לא שם לב לכך שעל גבו ישב עכבר. כאשר הגיע השור אל עברו השני של הנהר, רץ העכבר, טיפס על ראשו, וקפץ מקצה אפו של השור אל מרגלות בודהה. כך קיבל העכבר את הייצוג המכובד של השנה הראשונה, ואילו השור קיבל את השניה.
חיות נוספות הגיעו, ובינתיים הקוף הזריז שכבר מזמן הגיע אל הנהר בקפיצות בין צמרות העצים, פחד מהמים ומזרם הנהר וחיפש פתרון. הוא ניגש אל חורשה סמוכה ואסף ענפים גדולים אותם חיבר בעזרת שורשים שמצא, עד שהצליח לבנות רפסודה נוחה וגדולה. הוא ניסה לגרור את הרפסודה, וכמעט הגיע אל גדת הנהר, אך שיחים ועשבים גבוהים שצמחו שם הפריעו לו והוא ישב שם אובד עצות.
כבשה שהיתה שם במקרה ולא העסיקה את עצמה כלל בענייני בודהה, כבוד, ייצוג של תכונות טובות והתקבלות אל מחזור השנים הבודהיסטי, הביטה בקוף ואמרה ולו: ״אני יכולה לסייע לך״. היא ליחכה את העשבי הפרא עד שנוצר מעבר, והקוף הצליח לגרור את הרפסודה עד לנהר. הקוף שהתברך בלב מכיר תודה הציע לכיבשה לעלות איתו על הרפסודה ובעזרת ידיו ורגליו הוא חתר במים עד שהגיעו השניים אל הגדה השניה. הקוף לא מיהר לקפוץ אל האדמה כי ידע שהרפסודה והכיבשה ייסחפו בזרם הנהר, והוא סייע לה קודם כל לרדת ורק לאחר מכן הלך אחריה אל בודהה.
בודהה התרשם עמוקות מטוב ליבה של הכבשה, מהיכולת שלה לעזור ללא ציפיה לתמורה, ומהרצון שלה לסייע לאחרים להגשים את שאיפותיהם. הוא העניק לה ייצוג של שנה, ולקוף הוא העניק את השנה שאחריה.
כולי תקווה ששנת 2015 תהיה שנה של עזרה ללא ציפיה לתמורה, לעזרה לאחרים למצוא ולהגשים את חלומותיהם ואת שאיפותיהם, ולטוּב לב. בתחילת השנה האזרחית יפנים רבים ניגשים אל המקדש השכונתי, מודים על כל שהם קיבלו בשנה שחלפה, ומביעים את משאלות ושאיפות לשנה החדשה. אם נשאל חברים מה הם מקווים להגשים השנה, ייתכן שהם יגלו תקוות וחלומות חדשים, ואולי נוכל מדי פעם לבדוק כיצד מסתייע לנו לעזור להגשימם.
שנה אזרחית טובה,
זאב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה