גנב! גנב!

גנב! גנב!
תרגום לעברית זאב ארליך 2008 ©

ביפן, בעת העתיקה, היה גנב אשר בשל גילו המתקדם, החל להתכונן לפרישה. בנו היה אמור לרשת את מקומו, והוא החליט להתחיל בהכשרתו באמנות הפריצה. בנו של הגנב היה מלא ברצון ללכת בעקבות אביו, והוא הסכים מייד להתחיל בלימודים.
באותו לילה, יצא הבן לעבודה ביחד עם אביו. הם איתרו יעד, פרצו חור בחומה, נכנסו אל החצר, וחדרו בקלות אל הבית. הגנב המיומן איתר בזריזות את מקום מחבוא הכסף, ובזמן שהוא אסף אל התיק שלו את מטבעות הזהב, הוא ביקש מבנו לחפש דברי ערך בארון הבגדים. הבן חיטט בתוך הארון, ואז לפתע, דחף אותו אביו אל תוך הארון, צעק בכל רוחו "גנב! גנב!" ונמלט מהבית בהשאירו את בנו מבולבל ונעול בארון.
בנו של הגנב נמלא בכעס רב על בגידתו של אביו, אך היה עליו קודם כל למצוא דרך להימלט. הוא שמע את בעלת הבית נכנסת אל החדר ביחד עם המשרתת והחל לגרד את דפנות הארון באופן שנשמע כאלו היה זה עכבר. בעלת הבית הורתה למשרתת לפתוח את הארון, וברגע שזו פתחה את הדלת, הוא דחף אותה, כיבה בזריזות את הנר שהיה בחדר, ונמלט בחשיכה אל החצר. כאשר הוא שמע את רודפיו, הוא השליך אבן גדולה אל הבאר. הרודפים חשבו שהוא קפץ אל הבאר על מנת להסתתר בה, ובזמן שהם חיפשו אותו שם, הוא נמלט אל ביתו.
ברגע שהגנב ובנו נפגשו, כעס הבן, ודרש מאביו שיסביר את פשר הבגידה. "רגע אחד, רגע אחד" קרא לעברו אביו, "לפני שאתה מתרגז כל כך, ספר לי כיצד הצלחת להימלט מהבית". משסיים הבן את סיפורו, פרץ אביו בצחוק רועם ואמר לו "הרי לך בני, אתה מאסטר באמנות הגניבה".

מתוך הספר: קודו - דרכים עתיקות