בעת מוֹקוּסוֹ, אנו יושבים בסֶייזָה בגב זקוף אך לא מתוח, עוצמים עיניים, נושמים נשימת בטן עמוקה ורגועה - שואפים באיטיות מהאף אל הבטן התחתונה, עוצרים את הנשימה למשך מספר שניות, ונושפים לאט לאט דרך הפה. שוב עוצרים את הנשימה לרגע קט, וממשיכים לשאיפה. את הפה משאירים כל הזמן פתוח מעט מאוד כמעט בחיוך. קצה הלשון צמוד לחיך, והפנים שומרות על מבע נעים. כפות הידיים יוצרות צורת עיגול או פרח לוטוס. אצבעות יד ימין מתחת לאצבעות יד שמאל, כך שיד החכמה שומרת על יד הדחף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה