רִיצוּרֶיי - קידה בעמידה: מייד לאחר שנכנסים אל הדוג'ו ולפני שיוצאים ממנו, עוצרים לרגע, עומדים, וקדים קידה. אם המורה נמצא בדוג'ו, קדים שוב גם לכיוונו. אנחנו קדים בעמידה קידת תודה גם כאשר מקבלים הסבר קצר מהמורה או מבן הזוג לאימון, וכן ומייד לאחר קבלת כל הערה או מחמאה מהמורה לגבי האימון שלנו.
זָארֶיי - קידה בישיבה: קידה בישיבה היא רשמית ומנומסת יותר, והיא נעשית בכל פעם שעולים על משטח מזרני הטטאמי ולפני שיורדים ממנו. קידה בישיבה מבוצעת גם לאחר שמקבלים הסבר מהמורה גם אם הוא הסביר לבן הזוג שלנו לאימון ולא לנו. כל תירגול זוגי או קבוצתי מתחיל ומסתיים בקידה בישיבה.
מִינוֹרוּ הוֹדוֹ ככל שמבשיל
קוֹבֶּה אוֹ טָרֶרוּ את ראשו מרכין מטה
אִינָהוֹ קָאנָה צֶמַח האורז
שיר יפני עתיק זה, מתאר מראה נפוץ ביפן - את שתילי האורז שצומחים במהירות עד ששיבולי אורז מעטרים את ראשיהם הזקופים. שדה האורז נראה מוכן לקציר, אך אם קוצרים אותו בכאשר הוא בשיא זקיפות קומתו, הגרגרים לא יהיו בשלים ומזינים דיים.
הזמן המתאים ביותר לקצור את האורז, הוא כאשר הגרגרים מבשילים עוד זמן מה, וגדלים עד שמשקלם מכופף את הגבעולים, כאילו קדו קידה צנועה. דומה לכך הוא האדם. זה שמפגין גאווה ומרוצה מעצמו, טרם הבשיל. אדם "בשל", הוא זה שיודע להכיר תודה בקידה ענווה, ולהביע את הערכתו לזולת ולמעשיו.
תודה ללי לביא סנסיי על תמונת הקידה בישיבה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה