יום ראשון, 15 ביולי 2012

July 15th, Lesneven, first day of the seminar



מרכז לסנבן
שתי טיסות, הצטיידות בכמה סנדויצ'ים לערב (מתוך חשש שהתברר כמוצדק שהכל סגור בשבת בערב בכפר קטן באמצע שום-מקום יפהפה), והגעה לשדה התעופה הכפרי של לסנבן. מבוטא: לֶסנֶבָאן. מורה ותלמידה שלו המתינו לי בשדה, כל כך נחמד מצידם, והסיעו אותי בזריזות נסיעה של כרבע שעה עד למגורים בהם הזמנתי מקום. הבניין בולט בכפר בהיותו שונה למדי מהבתים היפים כל כך עם החצרות הפרחוניות באופן מרשים. בניין בטון גדול מימדים שמשמש כנראה לאימונים וללינה של קבוצות ספורט או של אוניברסיטה כלשהי. הבניין נקרא אָגרוֹטֶק, ואני מכנה אותו בשם: אגרוטסק. תנאים נזיריים למדי, ולמעשה זה בדיוק מה שרציתי. חדר פשוט עם מיטה וכיור, וזהו. בלי אינטרנט, בלי שום דבר מיותר. בטח שבלי אינטרנט. הזדמנות להיות לבד, בשקט, ללמוד, לחשוב, לעכל, להבין אולי...
agrotech


למדתי משמוליק מהדוג'ו שלנו כמה דברים אודות נסיעות לחו"ל ויישמתי את אחד השיעורים החשובים שהוא נתן לי: לאחר הגעה ואירגון הציוד בחדר באכסניה, שמתי פעמי אל מרכז העיר לחפש משהו טעים ובירה מקומית. מצאתי מסעדה סינית מהסוג שהיה פעם בישראל בשנות השבעים, אבל בירה טובה היתה להם, ועל ידם גם היתה מאפיה עם עוגות מפתות מאוד, שכמובן קראו לי ושכנעו אותי לקנות שתיים מהן לזלילה בחדר. תודה לשמוליק :)
תמרורים יכולים להיות יפים (גם) מאחור


עשרים וחמש דקות אורכת ההליכה מאגרוט(ס)ק אל הדוג'ו שהוא אולם ענקי בן 1000 מ"ר שהוסב בעזרתם הרבה ובזכות עבודה קשה לאולם בן 900 מ"ר של טטאמי. מרשים. עשרים וחמש דקות בשבילים כפריים, ומחשבות על ההבדלים בין מושבים בישראל לבין ההקפדה והטיפוח של כפרים בצרפת. פרחים בכל פינה, שבילים מתעקלים, עוד פרחים, שקט וציפורים.


הבוקר התאמנו במשך שלוש שעות בשיעורים של ימאדה סנסיי ופוקקוסה סנסיי. ימאדה סנסיי לימד טכניקות בסיסיות מאוד מול איי האנמי קטטה דורי: קוקיו הו, קוטה גאשי, שיהו נאגה, ואירימי נאגה. פוקקוסה סנסיי המשיך באותה אחיזה בתחילה עם איקיו בדרכים המאפיינות של פוקקוסה סנסיי - הומור, יעילות, זריזות והגיון בריא. תענוג. המשכנו לטכניקות שונות מגיאקו האנמי קטטה דורי: ניקיו, ומשם לקאשי וואזה - סאנקיו בתגובה לניקיו, ולאחר מכן טכניקה לא שגרתית בה הטורי אוחז ראשון בידו של אוקה ומטילו בסומי אוטושי. לסיום תרגלנו קייטן-נאגה וסווארי וואזה קוקיו הו.
לקראת אימון בוקר ראשון 900 מ"ר של טטאמי


אני חושב שמיהו היתה נהנית מהאימונים ושקזו היה נהנה להתאמן וגם ממרחבי הדשא האינסופיים כאן ומהאופק האינסופי שמקושט בהמון המון שדות וכפרים קטנים, עצים יפים והמון טבע.
פרחים לצד הדרך

פרח שבעונה זו פורח גם ביפן: אָגִ'יסָאִי


צבע פריחת האג'יסאן שונה בהתאם לחומציות
האדמה, בין לבן, וורוד, כחול, סגול הכל אפשרי...


הליכה טובה בחזרה לאגרוטק, ארוחה פשוטה ושקטה, תנומה קלה, ואני מוכן לשיעור הנשק שיתחיל בעוד כשעה בהדרכת סוגה סנסיי. רק בדוג'ו יש אינטרנט, כך שנראה לי שהשעה הזו שלפני האימון של אחר הצהריים תהיה השעה בה אעדכן את הבלוג, ואענה לאימיילים וכו'.


תודה שקראת,
זאב.



תגובה 1: