לאחר שפרסמתי כאן את ההקדמה לספר, את הפרק הראשון, ואת חלקו השני, אני שמח לשתף כאן בפרק השני של הספר שעוסק במפגש הראשון שלנו עם הדוג'ו. תודה מראש על זמנכם/ן ועל כל מילת ביקורת.
על מה להסתכל כשצופים בשיעור אייקידו
פרופסור סטפן אדיס, הוא מגדולי החוקרים של אמנות יפנית עתיקה ומודרנית, וכל ספריו המרתקים והיפים, מונחים במקום נגיש ובולט על מדף הספרים שלי. אחד הספרים שלו, נקרא "כיצד להתבונן באמנות יפנית". ספר זה שלימד אותי רבות, העניק לי את ההשראה לכתיבת פרק זה שעוסק במפגש הראשון שלנו עם הדוג'ו, ובהתבוננות מעמיקה ויעילה בשיעור לפני ההצטרפות לאימונים.
קטע קצר מתוך ראיון אם מורה בכיר וותיק מאוד בשם צ'יבה סנסאי (דאן 8) מתאר בצורה יפה את הלך הדברים בימיו של מייסד האייקידו.
"הלכתי אל הדוג'ו הראשי של מייסד האייקידו - מאסטר מוריהיי אואשיבה (מייסד האייקידו). לא היה לי מכתב המלצה שהיה נחוץ באותם ימים. כשהגעתי אל הדוג'ו, ביקשתי לפגוש את או-סנסאי (המייסד). נאמר לי שהוא איננו, ושעלי לעזוב את המקום. הייתי נחוש בדעתי ללמוד אייקידו, והחלטתי לשבת בגינה של הדוג'ו ולהמתין לשובו של המאסטר. בסיומו של היום השלישי הוא הגיע, ונאמר לו שנער משוגע ממתין בחוץ בכדי לפגוש אותו. נאמר לי להמתין לו מחוץ לחדרו, וכשהדלת נפתחה, עינינו נפגשו, וזהו רגע שלעולם לא ישכח מליבי. לא ידעתי מה לאמר, ולכן פשוט קדתי קידה עמוקה והמתנתי לדבריו. האימונים באמנויות הלחימה הם קשים מאוד, הוא אמר, האם אתה מוכן לקחת על עצמך אימונים שכאלו? כן סנסאי, עניתי לו, וכך התקבלתי להיות אוצ'י דשי - תלמיד שחי בדוג'ו ומקדיש את עצמו לחלוטין לאימונים ולכל הנלווה לחיי הדוג'ו.בתקופה הראשונה לא הורשתי להתאמן. כל שעשיתי היה לעבוד בבית ובחצר, ונקות, לעשות קניות, ולסייע בכל שנדרש. רק לאחר תקופת מה הורשתי לצפות באימונים, וזמן קצר לאחר מכן התאפשר לי להתאמן. בתקופה הראשונה אף אחד לא הדריך אותי, וציפו ממני להסתדר בעצמי. למזלי היה לי רקע בג'ודו שאיפשר לי להיות מוטל ללא פגע. החלטתי להיות תלמיד טוב ככל האפשר של מוריהיי אואשיבה או-סנסאי."
אם כן, בימיו של מיסד האייקידו, אם ביקשת ללמוד אצלו, היה עליך להיפגש עימו קודם לכן, להציג את עצמך, להראות לו מכתב המלצה אם יש, ולענות על כמה שאלות, שהמענה עליהן היה עשוי לקבוע אם יתאפשר לך להתחיל ללמוד אייקידו. הזמנים השתנו, וכיום ברוב המקומות אין דרישה למפגש ראשוני עם המורה. אם התבקשת או שהחלטת שלא למהר לחלוץ נעליים ולהתייצב על משטח האימונים, אלא קודם לכן, לצפות בשיעור אייקידו או לפחות בחלק ממנו, יתאפשר לך לערוך הכירות ראשונית עם המורה, עם סגנון האייקידו שלו, עם סגנון ההדרכה שלו, ועם קבוצת המתאמנים. צפיה באימון, תאפשר לך לקבל מושג מה, אודות טיבו ואופיו של הדוֹג'וֹ. הדבר יתרום רבות לבטיחות ולהנאה מהאימון הראשון באייקידו. לאחר שביררת פרטים ראשוניים אודות הדוג'ו ותיאמת את הגעתך, כדאי להגיע כעשר דקות לפני תחילת השיעור, לכבות את הטלפון הנייד, לקוד קידה בכניסה, להציג את עצמך בפני המורה, ולשאול היכן אפשר לשבת ולצפות בשיעור.
מבט ראשוני: כיצד קיבלו את פניך וכיצד התיחסו אליך? כיצד אולם האימונים נראה? האם משטח המזרנים נראה תקין ומתאים לאימונים?
 |
| How to Look At Japanese Art By Stephen Addiss |
פרופסור סטפן אדיס, הוא מגדולי החוקרים של אמנות יפנית עתיקה ומודרנית, וכל ספריו המרתקים והיפים, מונחים במקום נגיש ובולט על מדף הספרים שלי. אחד הספרים שלו, נקרא "כיצד להתבונן באמנות יפנית". ספר זה שלימד אותי רבות, העניק לי את ההשראה לכתיבת פרק זה שעוסק במפגש הראשון שלנו עם הדוג'ו, ובהתבוננות מעמיקה ויעילה בשיעור לפני ההצטרפות לאימונים.
קטע קצר מתוך ראיון אם מורה בכיר וותיק מאוד בשם צ'יבה סנסאי (דאן 8) מתאר בצורה יפה את הלך הדברים בימיו של מייסד האייקידו.
"הלכתי אל הדוג'ו הראשי של מייסד האייקידו - מאסטר מוריהיי אואשיבה (מייסד האייקידו). לא היה לי מכתב המלצה שהיה נחוץ באותם ימים. כשהגעתי אל הדוג'ו, ביקשתי לפגוש את או-סנסאי (המייסד). נאמר לי שהוא איננו, ושעלי לעזוב את המקום. הייתי נחוש בדעתי ללמוד אייקידו, והחלטתי לשבת בגינה של הדוג'ו ולהמתין לשובו של המאסטר. בסיומו של היום השלישי הוא הגיע, ונאמר לו שנער משוגע ממתין בחוץ בכדי לפגוש אותו. נאמר לי להמתין לו מחוץ לחדרו, וכשהדלת נפתחה, עינינו נפגשו, וזהו רגע שלעולם לא ישכח מליבי. לא ידעתי מה לאמר, ולכן פשוט קדתי קידה עמוקה והמתנתי לדבריו. האימונים באמנויות הלחימה הם קשים מאוד, הוא אמר, האם אתה מוכן לקחת על עצמך אימונים שכאלו? כן סנסאי, עניתי לו, וכך התקבלתי להיות אוצ'י דשי - תלמיד שחי בדוג'ו ומקדיש את עצמו לחלוטין לאימונים ולכל הנלווה לחיי הדוג'ו.בתקופה הראשונה לא הורשתי להתאמן. כל שעשיתי היה לעבוד בבית ובחצר, ונקות, לעשות קניות, ולסייע בכל שנדרש. רק לאחר תקופת מה הורשתי לצפות באימונים, וזמן קצר לאחר מכן התאפשר לי להתאמן. בתקופה הראשונה אף אחד לא הדריך אותי, וציפו ממני להסתדר בעצמי. למזלי היה לי רקע בג'ודו שאיפשר לי להיות מוטל ללא פגע. החלטתי להיות תלמיד טוב ככל האפשר של מוריהיי אואשיבה או-סנסאי."
אם כן, בימיו של מיסד האייקידו, אם ביקשת ללמוד אצלו, היה עליך להיפגש עימו קודם לכן, להציג את עצמך, להראות לו מכתב המלצה אם יש, ולענות על כמה שאלות, שהמענה עליהן היה עשוי לקבוע אם יתאפשר לך להתחיל ללמוד אייקידו. הזמנים השתנו, וכיום ברוב המקומות אין דרישה למפגש ראשוני עם המורה. אם התבקשת או שהחלטת שלא למהר לחלוץ נעליים ולהתייצב על משטח האימונים, אלא קודם לכן, לצפות בשיעור אייקידו או לפחות בחלק ממנו, יתאפשר לך לערוך הכירות ראשונית עם המורה, עם סגנון האייקידו שלו, עם סגנון ההדרכה שלו, ועם קבוצת המתאמנים. צפיה באימון, תאפשר לך לקבל מושג מה, אודות טיבו ואופיו של הדוֹג'וֹ. הדבר יתרום רבות לבטיחות ולהנאה מהאימון הראשון באייקידו. לאחר שביררת פרטים ראשוניים אודות הדוג'ו ותיאמת את הגעתך, כדאי להגיע כעשר דקות לפני תחילת השיעור, לכבות את הטלפון הנייד, לקוד קידה בכניסה, להציג את עצמך בפני המורה, ולשאול היכן אפשר לשבת ולצפות בשיעור.
מבט ראשוני: כיצד קיבלו את פניך וכיצד התיחסו אליך? כיצד אולם האימונים נראה? האם משטח המזרנים נראה תקין ומתאים לאימונים?
המורה: האם ההדגמות וההסברים של המורה
ברורים? כיצד המורה מתיחס לתלמידים ואליך?
האימון: האם האימון נראה בטיחותי? כיצד
התלמידים מתיחסים זה אל זה? האם מעניין לך? האם יש לך תחושה שמגבלה גופנית
כלשהי עלולה להקשות עליך לבצע תנועות שהמתאמנים מבצעים?
 |
| "מסע תגליות אמיתי אינו מורכב ממציאת נופים חדשים, אלא מהתבוננות דרך עיניים חדשות" מרסל פרוסט |
שיפוטיות שקולה
יש שמחפשים מסגרת אימונים אדיבה ועדינה, יש שמחפשים משהו ספרטאני, ישנם אנשים שהצד הלוחמני מושך אותם, ואלו שדווקא יופיין של התנועות, הוא מה שהם מחפשים. חשוב שנמצא מקום בו נוכל להגשים את משאלות ליבנו, אך חשוב עוד יותר, שלא נסיק מסקנות נחרצות מדי לגבי מה שראינו. שיפוטיות היא דבר שיכול להפריע, אך עם זאת, קבלה נאיבית עלולה לגרום לאכזבה גדולה, ולכן, אני ממליץ על שיפוטיות שקולה, ועל הבנה, שהדברים שראינו, הם קרוב לוודאי חלק קטן מתמונה גדולה ורחבה. וביחד עם זאת, אפשר לקבל מושג כלשהו, או תחושת בטן לגבי אופי המקום ודרכו של המורה. כך או כך, לאחר התבוננות מעמיקה בשיעור, הפער בין הציפיות שלנו לבין חוויית האימון הראשון שלנו לא יהיה גדול מדי.
יש שמחפשים מסגרת אימונים אדיבה ועדינה, יש שמחפשים משהו ספרטאני, ישנם אנשים שהצד הלוחמני מושך אותם, ואלו שדווקא יופיין של התנועות, הוא מה שהם מחפשים. חשוב שנמצא מקום בו נוכל להגשים את משאלות ליבנו, אך חשוב עוד יותר, שלא נסיק מסקנות נחרצות מדי לגבי מה שראינו. שיפוטיות היא דבר שיכול להפריע, אך עם זאת, קבלה נאיבית עלולה לגרום לאכזבה גדולה, ולכן, אני ממליץ על שיפוטיות שקולה, ועל הבנה, שהדברים שראינו, הם קרוב לוודאי חלק קטן מתמונה גדולה ורחבה. וביחד עם זאת, אפשר לקבל מושג כלשהו, או תחושת בטן לגבי אופי המקום ודרכו של המורה. כך או כך, לאחר התבוננות מעמיקה בשיעור, הפער בין הציפיות שלנו לבין חוויית האימון הראשון שלנו לא יהיה גדול מדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה