בסיום הדגמת עיקרון כלשהו או תרגיל אייקידו, התלמידים קדים קידה למורה, קידה נוספת אל עבר השותף לאימון וקמים לתירגול משותף של העיקרון שזה עתה הודגם.
Lucky Seven: אחד המאפיינים של שיעור אייקידו, הוא החלפה תכופה של השותף לאימון. ביפן יש מין מכונות הימורים שנקראות פָּצִ׳ינְקוֹ. מאות כדורי מתכת מתגלגלים להם במורד מכונת הפצ׳ינקו, והשחקן מנסה לנתב אותם אל מסלולים שיזכו אותו בפרס.
הגריזלי של ההומבו דוג׳ו: לפני כעשרים שנה השתתפתי בסמינר בו לימד אִיצִ׳יהָאּשִׁי סֶנְסֶיי - מורה שהרשים אותי וממש שינה את נקודת המבט שלי על האמנות היפה שלנו. לצערי הוא הלך זה מכבר לעולמו. במהלך הסמינר, הוא הסביר הסבר נחמד. הוא שאל אותנו ׳האם ראיתם פעם מכונת פצ׳ינקו? אתם יודעים מדוע כדורי המתכת שבמכונה תמיד בוהקים? הסיבה לכך היא שהם כל הזמן משתפשפים זה בזה מכל כיוון אפשרי. כך גם באייקידו, אנו מתאמנים עם מתאמנים רבים ככל האפשר, וכך אנו ממרקים ומלטשים כל צד אפשרי בנו - גוף, נפש, אישיות... ככל שנלטש זה בעזרת זה את כל צדדינו, כך נבהק כמו כדורי הפצ׳ינקו.׳
עד היום שמור בליבי זכרון תנועותיו והדגמותיו של איצ׳יהאשי סנסיי גדול המידות שזכה בדוג׳ו הראשי בטוקיו לשם החיבה ״דב הגריזלי״. היה לו אייקידו חכם, זורם, כן ועוצמתי. כמה השראה משיעור אחד בלבד. הנה תיעוד סמינר שלו מאותה תקופה.
אז... עם מי להתאמן? תלמידים חדשים מתאמנים פחות או יותר עם כל מי שיוצא להם, כל עוד הוא וותיק מספיק כדי לסייע להם ללמוד ולשמור על הבטיחות שלהם. תלמידים וותיקים לעומת זאת, נדרשים להתייחס אל בחירת שותף לאימון באופן קצת יותר מעמיק.
להתאמן עם האוקה של המורה: בסיום ההדגמה, המתאמן שנתן אוקמי למורה קד לו קידה, ועולה בליבי תחושת בדידות קלה כאשר אני רואה שהוא נותר לבדו לאחר ששאר המתאמנים מצאו לעצמם שותף לאימון. האוקה של המורה הזיע, נלחץ, השתדל בכל רמ״ח אבריו ונתן את מלוא ליבו להדגמה. כדאי שנרוץ אליו, נקוד לו קידה ונבקש להתאמן עימו. מה גם, שהדגמתו של המורה עדין מהדהדת בו, ונוכל בעזרתו לקבל אולי משהו נוסף ממנה. למענו ולמעננו.
לבחור אבל לא לחטוף: אנחנו נוהגים לבקש להתאמן זה עם זה בקידה מנומסת, אך לעיתים אני רואה אנשים שמבקשים להתאמן עם מישהו שגבו מופנה אליהם. הם טופחים על גבו, מושכים אותו מהכתף או השרוול ומנסים לסובבו אליהם. הייתי רוצה לכתוב פעם אודות כללי האטיקט שמועברים מבלי להיכתב ברשימות כללים. אחד מהם מנחה אותנו לבחור שותף לאימון רק לאחר שנוצר עימו קשר עין ראשוני ולא לנסות ״לחטוף״ מישהו שגבו מופנה אלינו.
אורחים בדוג׳ו: בכל הדוג׳ואים בהם התארחתי, תמיד התפעלתי מכך שמתאמנים נוהגים לוודא שיש לי עם מי להתאמן. לעולם לא השאירו אותי לבד. בעיקר המתאמנים הוותיקים מיהרו לעברי וביקשו להתאמן ביחד. אני חושב שזה מנהג נהדר שמלמד אותנו דבר מה בעל משמעות גם בחיי היומיום. כמו במסיבה בה כולם מכירים זה את זה, אבל יש בה מישהו חדש שעומד לבדו ואוכל או שותה מבלי לדבר עם אף אחד. האם נהיה מסוגלים אז לוותר קצת על חברינו, להתייחס אליו ולשוחח עימו? כך גם בדוג׳ו. חשוב שהמתאמנים הוותיקים ממש יתחרו ביניהם מי יתאמן עם האורח. כך הוא ירגיש רצוי ויהנה לא רק מהלימוד אלא גם מהחברותא.
מתחילים ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים: אני מנחה את המתאמנים הוותיקים לחלק את זמן האימון לתירגול עם מישהו וותיק מהם, מישהו אקראי, ועם מישהו מהמתחילים או עם אותם תלמידים שנדרשת להם התייחסות מיוחדת בשל גילם הצעיר או המתקדם, מצבם הגופני וכו׳. אימון עם מי שנחוצה לו התייחסות מיוחדת חשוב לא רק למענם אלא גם למען החזרה שלנו אל יסודות האייקידו ואל השאלות המהותיות ביותר בו.
אימונים מהנים ובחירות נכונות,
זאב
Lucky Seven: אחד המאפיינים של שיעור אייקידו, הוא החלפה תכופה של השותף לאימון. ביפן יש מין מכונות הימורים שנקראות פָּצִ׳ינְקוֹ. מאות כדורי מתכת מתגלגלים להם במורד מכונת הפצ׳ינקו, והשחקן מנסה לנתב אותם אל מסלולים שיזכו אותו בפרס.
 |
| מכונת פצ׳ינקו. source |
 |
| כדורי פצ׳ינקו source |
עד היום שמור בליבי זכרון תנועותיו והדגמותיו של איצ׳יהאשי סנסיי גדול המידות שזכה בדוג׳ו הראשי בטוקיו לשם החיבה ״דב הגריזלי״. היה לו אייקידו חכם, זורם, כן ועוצמתי. כמה השראה משיעור אחד בלבד. הנה תיעוד סמינר שלו מאותה תקופה.
להתאמן עם האוקה של המורה: בסיום ההדגמה, המתאמן שנתן אוקמי למורה קד לו קידה, ועולה בליבי תחושת בדידות קלה כאשר אני רואה שהוא נותר לבדו לאחר ששאר המתאמנים מצאו לעצמם שותף לאימון. האוקה של המורה הזיע, נלחץ, השתדל בכל רמ״ח אבריו ונתן את מלוא ליבו להדגמה. כדאי שנרוץ אליו, נקוד לו קידה ונבקש להתאמן עימו. מה גם, שהדגמתו של המורה עדין מהדהדת בו, ונוכל בעזרתו לקבל אולי משהו נוסף ממנה. למענו ולמעננו.
לבחור אבל לא לחטוף: אנחנו נוהגים לבקש להתאמן זה עם זה בקידה מנומסת, אך לעיתים אני רואה אנשים שמבקשים להתאמן עם מישהו שגבו מופנה אליהם. הם טופחים על גבו, מושכים אותו מהכתף או השרוול ומנסים לסובבו אליהם. הייתי רוצה לכתוב פעם אודות כללי האטיקט שמועברים מבלי להיכתב ברשימות כללים. אחד מהם מנחה אותנו לבחור שותף לאימון רק לאחר שנוצר עימו קשר עין ראשוני ולא לנסות ״לחטוף״ מישהו שגבו מופנה אלינו.
אורחים בדוג׳ו: בכל הדוג׳ואים בהם התארחתי, תמיד התפעלתי מכך שמתאמנים נוהגים לוודא שיש לי עם מי להתאמן. לעולם לא השאירו אותי לבד. בעיקר המתאמנים הוותיקים מיהרו לעברי וביקשו להתאמן ביחד. אני חושב שזה מנהג נהדר שמלמד אותנו דבר מה בעל משמעות גם בחיי היומיום. כמו במסיבה בה כולם מכירים זה את זה, אבל יש בה מישהו חדש שעומד לבדו ואוכל או שותה מבלי לדבר עם אף אחד. האם נהיה מסוגלים אז לוותר קצת על חברינו, להתייחס אליו ולשוחח עימו? כך גם בדוג׳ו. חשוב שהמתאמנים הוותיקים ממש יתחרו ביניהם מי יתאמן עם האורח. כך הוא ירגיש רצוי ויהנה לא רק מהלימוד אלא גם מהחברותא.
מתחילים ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים: אני מנחה את המתאמנים הוותיקים לחלק את זמן האימון לתירגול עם מישהו וותיק מהם, מישהו אקראי, ועם מישהו מהמתחילים או עם אותם תלמידים שנדרשת להם התייחסות מיוחדת בשל גילם הצעיר או המתקדם, מצבם הגופני וכו׳. אימון עם מי שנחוצה לו התייחסות מיוחדת חשוב לא רק למענם אלא גם למען החזרה שלנו אל יסודות האייקידו ואל השאלות המהותיות ביותר בו.
אימונים מהנים ובחירות נכונות,
זאב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה